מיפוי, ניטור והערכה
חשיבות ההערכה ושיתוף הידע
מחקרים מראים כי מרבית מקרי האלימות אליהם נחשפים התלמידים , בין אם כתוקפנים או כקורבנות, בין אם בראייה או מפי שמועה - אינם מגיעים לידיעת סגל בית הספר. התלמידים אינם מודעים לפער זה בין המציאות אותה הם מכירים לבין המציאות אותה מכירים אנשי הצוות. מאחר שעל מרבית מקרי האלימות אנשי החינוך אינם יודעים - הם גם אינם מגיבים עליהם. בעיני התלמידים מתפרש חוסר התגובה של אנשי החינוך לאירועים אלימים אותם מכירים התלמידים, כחוסר יכולת או כחוסר רצון מצד אנשי החינוך לפעול למיגור תופעות אלה.
הנחה רווחת בקרב תלמידים היא כי האירועים האלימים היחידים שמטופלים נבחרים באופן שרירותי על ידי המורים, או שהם אלה המפריעים למהלכם התקין של השיעורים. השקפה זו מגבירה את תחושת הניכור של התלמידים כלפי צוות בית הספר, שעה שהם רואים את המורים והמנהלים מגיבים רק למיעוטם המקרים הידועים להם עצמם, ובאופן שרירותי כביכול. העדרו של ידע אמיתי ושלם אודות מקרי האלימות המתרחשים בין כותלי בית הספר ובין תלמידיו, פוגע בהבנת היקף הבעיה ומהותה (סוגי האלימות, זמן ומקום התרחשותם) ומונע התארגנות הולמת של ביה"ס.
מרכז SOS גורס כי צבירת ידע באמצעות כלי מדידה והערכה נכונים היא שלב חשוב ומשמעותי בהבנת בעיה ובדרך לפתרונה.
למרות שהתלמידים מכירים יותר מקרי אלימות במסגרת בית הספר מכפי שהמורים מודעים אליהם, גם התלמידים עצמם אינם מכירים את כל מקרי האלימות המתרחשים בבית ספרם. עובדה זו משרתת את הבריון, שיכול לעבור מקורבן אחד לאחר, כשכל אחד מהקורבנות סבור שהוא הקורבן היחיד, וכי הוא נבחר בשל פגם כלשהו באישיותו או בגופו. תחושת הבושה מונעת מהתלמידים הנפגעים, המבודדים, להתלונן על אותו בריון, והוא יכול להמשיך לפגוע בקורבנותיו, וללא חשש מברית סולידרית של התלמידים שתיווצר בינם לבין עצמם או בינם לבין מוריהם והוריהם.
כאשר התלמידים מקבלים את מלוא המידע אודות היקף הבעיה ושכיחותה, גם בכיתתם וגם בכיתות ובשכבות אחרות , הדבר עשוי להפיג את תחושתם שהם נפלו קורבן לבריון בשל פגם כלשהו באישיותם או בגופם. הדבר עשוי לדרבנם לפעול יחד למיגור התופעה.
עבור המורים, ידע נאות יכול לייעל את בנייתה ומימושה של תוכנית טובה יותר לטיפול בבעיית האלימות, באמצעות:
-
שיתוף של הגורמים המתאימים בפתרון הבעיה (למשל, פעולה משותפת עם מורים משכבה אחרת, או עם אנשי מרכזים קהילתיים);
-
התמקדות במקומות ובזמנים מועדים לפורענות;
-
יצירת אמון מחודש עם התלמידים, שחשים כי העובדה שהמורים מעוניינים לקבל מהם ידע אודות הבעיה, ופועלים לפיו, מעידה על האכפתיות שלהם.
מדידה, הערכה ומיפוי האלימות
לאור החשיבות הרבה שמייחס מרכז SOS למדידה ולהערכה, מוצבת עריכת שאלון למיפוי מאפייני האלימות בבית הספר כתנאי מקדים להעברת סדנאות. השאלון המקצועי עליו מתבסס המרכז הוא שאלון אח"מ (אקלים חינוכי מיטבי) אשר פותח בשירות הפסיכולוגי ייעוצי של משרד החינוך, והוא מעודכן באופן שוטף. השאלון נמצא באינטרנט והשימוש בו אינו כרוך בתשלום.
השאלון מורכב מעשרות שאלות, ברובן שאלות רבות ברירה, ועוסק בין היתר באלימות לסוגיה (מילולית, פיזית, מינית, עבירות רכוש וכדומה), באווירה בבית הספר (תחושת ביטחון, מסוגלות המורים לטיפול בתופעת האלימות ועוד) ובצרכים הרגשיים של התלמידים (הכוללים למשל תחושת שייכות, מסוגלות, כבוד שנותנים המורים ותלמידים אחרים).
התלמידים והמורים עונים על השאלון אנונימית מתוך הבנה שהאנונימיות מאפשרת להשיג ידע רב יותר, המאפשר התמודדות יעילה עם תופעת האלימות. זאת, בשונה מהסתרת מידע, המהווה כר נוח לצמיחתה של האלימות. השאלון מופץ באמצעות המחשב, בעברית ובערבית. דבר המאפשר איסוף נתונים וניתוח הממצאים בתוך פרק זמן קצר.
מטרת השאלון היא לאפשר, בעיקר לתלמידים, לתאר את האלימות בבית ספרם כפי שהם מכירים אותה.
בתוצאות שאלון האח"מ ניתן להעזר למגוון מטרות, ביניהן:
-
מיפוי האלימות לסוגיה, עמה מתמודדים התלמידים בתוך ומחוץ לכיתה. במידה ותוצאות השאלון מתקבלות עוד טרם תחילת הסדנא, ניתן להיעזר בהן, בנוסף לחוות הדעת של הגורמים החינוכיים, ככלי עזר להתאמת הפעילויות בסדנה לכיתה הספציפית ולאלימות הנפוצה עמה מתמודדים התלמידים;
-
הכוונה לבניית תוכנית פעולה כוללת, כהמשך לסדנאות אותן עברו התלמידים בשכבה או בבית הספר;
-
השוואה בין רמות וסוגי האלימות לפני הסדנה לעומת חודשים מספר לאחריה, ודגשים להמשך הפעילות בשנה הבאה.
לקריאה נוספת אודות שאלון אח"מ באתר משרד החינוך - לחץ כאן
|
