| ההודעה |
שם |
תאריך ושעה |
  ארגון לגביי למען קידום הסובלנות בחברה שלנו |
רן |
13:13 05/09/2010 |
שלום רב,
שמי רן הופמן ואני בן 18 נתניה. בשנתיים האחרונות אני פועל רבות למען קידום הסובלנות ומניעת הגזענות בסביבה שלי בנתניה. הקמתי את ארגון לגביי שחרט על דגלו את המאבק בגזענות. מטרת הארגון היא להכשיר בני נוער מובילי דעה שיעבירו כל אחד בבית ספרו סדנא מושקעת בנושא גזענות וקבלת השונה. בעצם בני הנוער הללו יוכשרו בעצמם, ילמדו רבות את הנושא, יפתחו את עצמם ויתרמו לקהילה ע"י העברת הסדנאות והקמת מיזמים בנושא וימי עיון שונים לכלל הציבור.
אני אשמח לקבל את עזרתכם בהנחיית הקבוצה של בני הנוער המובילים.
רן הופמן
0522238323
|
קישורים:
 הקבוצה שלנו בפייסבוק
|
קבצים:
לגביי |
|
| אלימות |
אמא מודאגת מאוד מאוד |
12:25 25/05/2010 |
הבן שלי בן 10, ילד יפה, חכם ונבון ספורטאי מצטיין, ילד עם לב של זהב וחבר נאמן.
בשנה האחרונה הופיעה תופעת שבירת הקווים האדומים אי ציות למשמעת אי הכנת שיעורים ולאחרונה הצקות ו..אלימות בעיקר בביה"ס אני דואגת מאוד מה יכול לעזור לנו /לו לצאת מזה.
השהייה מביה"ס לא עוזרת ביה"ס מנסה לדבר, לעודד לתמוך אך כלום לא עוזר הוא בשלו והאנטי הולך וגדל.
אני חוששת מאוד ומבקשת יעוץ.
תודה רבה |
|
 תגובה - אלימות |
 מרכז SOS אלימות |
10:10 04/06/2010 |
אימא יקרה!
מתיאורך מובן כי חל שינוי די קיצוני בהתנהגותו של ילדך והינך מודאגת מאוד.
יש כמה פרטים חשובים שחסרים כדי להבין יותר את המקרה ולסייע לך במציאת דרכי התמודדות מתאימות- על איזה רקע מופיעות ההצקות? למי הילד מציק? כלפי מי הילד אלים? אילו קווים אדומים הוא שובר? נשמח לעמוד לשירותך שנית לאחר שהתמונה תתבהר.
עד אז, אני מחזקת אותך על הנכונות שלך להכיל, לעודד ולתמוך בו, יש לכך משמעות עצומה וחשובה על אף התסכול שיכול להתלוות לכך לעיתים. נסי ליצור קרבה ושיתוף עם בנך, כך שתוכלו ליצור שיח שווה בו הוא מציג את תחושותיו באשר למצבו, הן בכיתה והן מחוצה לה. במידה והוא אינו "משתף פעולה", נסי לדרבן את הילד למצוא (ואולי את איתו) אדם אחר אותו יהיה לו נוח יותר לשתף. אדם זה יכול להיות מישהו מבוגר מבית הספר, בן משפחה או כל אחד אחר שירגיש נוח להיפתח אליו.
ישנה אפשרות כי ה"אנטי" מכוון לכלל המבוגרים ואפשרות זו לא תעלה בהצלחה, לכן כדאי לשקול אופציה של אח גדול למשל.
המישור השני לטיפול במצב זה הוא דרך שיתוף פעולה עם המורים/ היועצת. אני מבינה כי ישנה תמיכה חיובית מטעם הגורמים בבית הספר וזה מבורך. כדאי לברר עם המחנכת, האם יש הרבה מקרי אלימות והפרעות בכיתה. ייתכן כי יש גורם כיתתי מציק ושהתנהגות בנך היא רכיב במערכה גדולה יותר.
כדאי לעקוב אחר התנהגותו של הילד, לנסות להבין מה עובר עליו, למפות את הגורמים ה"מציתים" וממה הכל נובע.
אנו מזמינים אותך ליצור עימנו קשר בהמשך דרך הפורום או לכתובתsoscenter@gmail.com או לטלפון 054-4595612 על מנת לסייע לכם יותר בנושא.
המון בהצלחה,
מרכז SOS אלימות |
קישורים:
|
|
| קללות |
חוצקס |
16:32 22/04/2010 |
| בבית הספר יש חבורה של בנים חזקים בכיתה והם מעליבים אותי קוראים לי זונה ועוד קללות מאוד לא נעימות איך אפשר להתמודד עם זה? |
|
| לחוצקס - קללות |
מרכז SOS אלימות |
20:21 03/06/2010 |
חוצקס היקרה,
נשמע מפנייתך כי את נערה רגישה ונבונה, הנמצאת במצב לא נעים ופוגע. אנחנו מאוד גאים בך על פנייתך המשקפת בגרות ורצון להתמודד עם המצב בצורה הטובה ביותר.
מתיאורך נראה כי בכיתה יש חלוקה לקבוצות, ואולי בראשם ישנה קבוצה חזקה של בנים. ייתכן כי הקבוצה חשה עוצמה ושליטה ומרשה לעצמה להתנהג בזלזול ואי כבוד לאחרים בכלל, ובפרט אליך. התמודדות עם עלבונות אינה קלה היא, אך אפשרית עם הרבה סבלנות ורצון.
נציע לך דרכים שימושיות להתמודדות עם קללות שיסייעו לך מצד אחד לפתח חסינות ולשנות את ההרגשה האישית, ומהצד השני לקחת את השליטה במצב לידייך ולהגיב.
1. פיתוח חסינות -
אנשים שונים נעלבים מקללות שונות. כל אחד יכול לבחור מאיזה קללות להיעלב ומאיזה לא. בודאי יש קללות שמעליבות אחרים ובך לא נוגעות, ואפילו כאלה שפעם העליבו אותך והיום כבר לא. תיזכרי בקללה שלפני שנה פגעה בך מאוד, נאמר ברמה של 9 מתוך 10 והשנה פוגעת בך הרבה פחות. עכשיו תבחרי קללה שמעליבה אותך היום ותחליטי בכמה את רוצה להוריד אותה. למשל מ-10 ל-6, או מ4- ל-2 או אולי אפילו פחות. איך תרגישי כשהקללה תעליב אותך פחות?
2. הכוח הוא אצלך -
כשמישהו מנסה להציק לך ולהעליב אותך הוא בדרך כלל רוצה להשיג את תשומת הלב שלך. כשאת נעלבת ונפגעת המציקים משיגים את המטרה שלהם. דרך טובה להוציא את העוקץ מהקללה ולהעביר את השליטה במצב אליך היא במתן תשובה מקררת ומצחיקה. תשובה כזו שומרת על הכבוד שלך, נותנת תגובה למציקים ומונעת הסלמה של המצב. התמדה במתן תשובות כאלה יכולה להפחית את ההצקות גם בהמשך.
סיפרת למשל שאותה קבוצת בנים קוראת לך זונה. תשובה מקררת ומצחיקה לקללה כזו יכולה להיות: "וואו, מה זה המילה הזאת, אני רצה לשטוף את האוזניים!"או באופן ציני לומר: "העיקר שאני נהנית" או ש"אני לוקחת על זה הרבה כסף". את בודאי יכולה לחשוב על תשובות מקררות ומצחיקות נוספות.
יש בך את הכוח והיכולת להתמודד. עם זאת, לעיתים חשוב לשתף אדם שנוח לך לדבר איתו ולהתייעץ איתו (יכול להיות אח גדול, הורה, חברה ועוד). כמובן, את תמיד מוזמנת לפנות אלינו ולשאול שאלות נוספות ובכלל לשתף אותנו בתהליך שלך.
המון הצלחה!
SOS אלימות |
קישורים:
|
|
| הצקות |
דנה |
23:35 21/03/2010 |
שלום. אני אם לילדה בת 13 - כיתה ז'. מדובר בילדה יפה ,גבוהה וספורטאית מצטיינת. כבר בב"ס היסודי היא סבלה מהצקות של ילדה מהכיתה שלה, ללא ספק על רקע קינאה ותחרות על מקום חברתי. כשהיא עלתה לחטיבה דאגנו שאותה ילדה לא תהייה עם ביתנו באותה כיתה ואכן השנה התחילה מצויין. ביתי יצרה קשר עם חברות חדשות והיתה מרוצה מבחינה חברתית. בחודש האחרון הגלגל שוב התהפך. אנחנו גרים בישוב קטן ובשכבה של ביתי יש רק 7 בנות מהישוב שלנו שנפגשות הרבה ומבלות יחד אחרי הלימודים, למרות שהן אינן לומדות באותה כיתה בב"ס האיזורי. אותה ילדה שהציקה לביתי בעבר - היא מהישוב שלנו - חזרה להציק: התחילה להפיץ שקרים על ביתי, לצחוק עליה ולגרור את כל הבנות אחריה. כולל שתי בנות שהיו חברות טובות של ביתי והן באותה הכיתה של ביתי. כיום ביתי אינה בקשר עם אף בת מהישוב שלנו, נמנעת מלפגוש אותן ואף ביטלה את השתתפותה בטיול תנועת הנוער בפסח כי אין לה יותר כוח להתמודד עם ההצקות. יש לה חברות בב"ס מישובים אחרים, לצערנו רובן לא מהכיתה שלה אלא מכיתות מקבילות וכן חברות מקבוצת הכדורסל בה היא משחקת. אנחנו תומכים, מעודדים מקשיבים אבל די חסרי אונים. איך אפשר לעזור לה? עירבנו את המורה וביתנו כעסה שהיא לא "מלשנית" וטענה שזה רק פוגע במעמדה יותר. ביתי ביקשה לעבור כיתה לכיתה שבה יש לה חברות אך בית הספר לא מוכן להעביר. הכיתות האחרות מלאות לגמרי. היא אפילו מדברת על לעבור לבית ספר אחר. מה אפשר לעשות?
תודה על העזרה.
דנה |
|
| לדנה |
מרכז SOS אלימות |
21:00 03/06/2010 |
דנה שלום,
ביתך עוברת תקופה ארוכה ומשמעותית, בהתמודדויות שאינן קלות. אנו מחזקים אותך על פעולותייך –ההתעניינות שלך והאכפתיות שאת מגלה הם כוח משמעותי עבורה.
הצגת מצב מורכב, בו ביתך מצויה בסביבה לא נעימה, מעליבה ופוגענית. אנחנו מזמינים אותך/הישוב/תנועת הנוער ליצור עימנו קשר לשם סדנה בה הבנות וחבריהם יעבדו יחדיו ברמה הכיתתית. עבודה במישור הכיתתי חשובה היא, ולא רק טיפול בילדה המציקה ובילדתך. עבודה רגשית כיתתית תתרום לבניית אקלים אמפאטי ונוח וזהו הכלי החשוב והמשמעותי ביותרלהתמודדות עם סוגית ההצקות. אקלים שכזה יעודד את ילדתך לומר כיצד היא חשה בכיתה, מההיא מרגישה כלפי הילדה המציקה וכלפי יתר התלמידים היום ומחוויות העבר.
במצבים שכאלו אין אשמים ולא אשמים, זהו מצב אנושי המחולל כאב לכולם, גם למציק. תחושת הנוחות והשיתוף ברמה הכיתתית המאפשרת לדבר על הכאב, יכולה לחולל שינוי הן אצל ביתך והן אצל הבנות.
פעילות שכזו מצריכה הכנה והרתמות של ההורים. אנחנו נשמח לשתף פעולה הן עם ההורים והן עם הילדים ביישוב ולאפשר תהליך קבוצתי.
אנו מזמינים אותך או את תנועת הנוער ליצור עימנו קשר לכתובת soscenter@gmail.com או לטלפון 054-4595612על מנת לסייע לכם יותרבנושא.
המון בהצלחה,
מרכז SOS אלימות
|
קישורים:
|
|
| תגובה ל:הצקות |
ילדה(: |
18:01 25/05/2010 |
| אני גם בכיתה ז וגם אני גרה בישוב. אני לא יודעת מה בבית ספר שמתואר אך בשלנו הכיתות לא כאלו משמעותיות לי אין כלל חברות בכיתה אבל בהפסקות אני עם אחרות. יש בעיה עם עבודות בזוגות,טיולים ... הייתי מציעה שתדברי את עם היועצת המנהלת ותסבירי לה את המצב ושהילדה רוצה לעבור. אני מבינה אותה שהיא לא רוצה לצאת מלשנית ואני גם לא הייתי רוצה שתתערב במריבה שלי.ואני לא רואה בזה שיש לה ילדות ממושבים אחרים משהו רע...אני הייתי מציעה לה לחזק את הקשרים שהיא כן מעונינת בהם להסביר את המצב ליועצת. (לפעמים רק שמגזימים מעבירים) ממש מקווה שעזרתי. |
|
| התנהגות אלימה של בני בן ה 12 |
אורלי |
19:20 16/02/2010 |
היתי רוצה מאוד את עזרתכם בייעוץ,במתן כלים להתמודד עם תופעת האלימות של בני בן ה 12,תלמיד מחונן הלומד במסגרת המתאימה. לאחרונה בשל "מחנות " בשכבה הצליח לגרור אחריו לא מעט תלמידים ליצירת חרם על תלמיד מהשכבה. אנו כהורים הסברנו ושוחחנו עימו אך הוא עדין ממשיך להתנהג בצורה מאוד לא יפה גם כלפי תלמידים אחרים מהכיתה ומהשיכבה.אנא צאו עימי קשר בדחיפות.
תודה,אורלי. |
|
| לאורלי |
מרכז אס או אס אלימות |
18:48 17/02/2010 |
אורלי יקרה
אנא צרי עימנו קשר לטלפון 054-4595612
או למייל soscenter@gmail.com
נשמח לתת לך את המענה המקצועי ביותר. |
|
| אנה |
מישהוא |
18:18 14/02/2010 |
חח תודה לאנה שצעקה שיעור שלהם אמא שלך דינה זונה
בואי כל שבוע |
|
| תודה לגילור.. |
אנונימית (: |
19:08 10/02/2010 |
|
|
| אסאואס..בבית ספרי (: |
שיר |
18:51 10/02/2010 |
שלום לפני יומיים התחילה אצלנו בכיתה שלי סדנת s.o.s ,
המדריכה הייתה לירון...
למדנו על הקשר שבין אדם וחברו , למדנו על שצריך להיות קשובים אחד לשני ...\
אני במיוחד (לדעתי) למדתי על איך להתנהג בסביבה של כיתתי , לא לריב, להיות בקשר טוב עם החברים, ועוד דברים.. מה שאהבתי מהפעילות זה את המשחק ששואלים את הבנות שאלות על הבנים וצריך לענות זה היה משחק כיף שכל אחד הוציא מפיו את דעתו , אני רוצה לספר גם על המשחק :"אמון על רגל אחת" המשחק הזה היה לדעתי יוצא מן הכלל הוא היה כיף גם לכל הכיתה שלי וגם למדנו איך אנחנו יכולים לעזור אחד לשני בזמן כזה משחק ... בזמן השלושה ימים לא שיחקנו יותר מדי משחקים כי כל הכיתה הרעישה , אבל בסוף היום האחרון כולם התנהגו אחרת כי בהתחלת הסדנה של היום הראשון כולם התפרעו ... אבל ביום האחרון חל שינוי בין כל תלמידי הכיתה שלי. הם התנהגו אחרת .. לא הפריעו לאף אחד, ואתם מכירים את החפץ דיבור הזה? (תמנון) אז לכל מי שהיה אותו רק הוא דיבר \ האחרים לא דיברו בכלל הם הקשיבו לחברים שלהם...&
אני מקווה שייעצתי בכל מה שרשמתי פה על כל הדברים שאני והכיתה שלי עשינו... ואני מקווה שגם לכם למי שיהיה את הסדנה הזאת בפעם הבאה שייהנה ממנה כי היא סדנה המלמדת אותנו אחריות, חוכמה, אמונה באדם... וזהו ....D: |
|
| שיר את נהדרת |
לירון |
22:53 14/03/2010 |
כל כך התרגשתי לשמוע את הקטע שכתבת לכיתה ביום השני של הסדנא. הבאת הרבה אומץ וכנות למעגל הכיתתי וזה איפשר גם לאחרים להיפתח ולשתף. אני מאחלת לך ולכיתה שתמשיכו לשמור על תקשורת אמיתית ובוגרת כמו שיצרתם לאורך הסדנא, ולך במיוחד שתמשיכי ללכת עם האמת החזקה שלך ואל תתני לרעשים מסביב לבלבל אותך- זה לא תמיד קל להיות נאמנים לעצמינו, ואת עושה את זה בגדול.
דרישת שלום לכיתה ולמחנכת החדשה.
|
|
| תודה לאיציק על הסדנה המדהימה שעזרה לי מאוד |
ניצן גריב |
18:37 04/02/2010 |
לאיציק תודה רבה על כל הפעילויות שהעברת לנו!....
עזרת לכיתה שלנו לגדול ולהתפתח והכיתה שלנו עכשיו הרבה יותר כייפית...
רציתי להגיד לך תודה באופן אישי ולסדנה בכלל שנתנה לי במה להגיד את הסיפור האישי שלי בפני הכיתה... אחרי זה הרגשתי כאילו אבן ירדה לי מהלב.
היינו מאוד עצובים שנגמרה הסנדנה ומקווים שתבוא לעוד יום ריענון בהמשך השנה!..
ניצן גריב תלמידת כיתה ח'4 בבית הספר רנה קסין.
|
|
| תודה לניצן על ההערכה והשיתוף |
איציק |
21:17 08/02/2010 |
ניצן, ריגשת אותי מאוד, גם שחלקת איתנו את סיפורך האישי וגם עכשיו בפורום.
את וכיתתך נתתם לי המון כוח ומוטיבציה להמשך הדרך שלי ושל sos.
אני שמח שעכשיו תוכלו ליצור לעצמכם מקום טוב ונעים להיות בו, מקום שניתן לקבל בו תמיכה ולצמוח בו בעזרתכם ובעזרת איריס.
ניצן, ברגע שבחרת לשתף את חבריך לכיתה בסיפורך האישי, בחרת לתת אמון וצאנס לאנשים סביבך לתמוך בך,וכך יותר קל להתמודד עם הדברים הקשים ששומרים בלב.
נ.ב. אני מאמין שאני אגיע ליום המשך והפורום פתוח בשבילכם. |
|
| בקשה ל סדנה |
דני פ |
08:23 11/12/2009 |
יוני שלום בהמשך לקשר הטלפונ י בינינו לפני כשבועיים בעקבות אירועי הפייסבוק
נשמח להזמינכם להעביר סדנא הורים-ילדים בעניין אינטרנט, שינאה וסובולנות
בברכה
דני
|
|
| בידוד חברתי |
ולרי |
19:19 06/11/2009 |
שמי ולרי ואני אימא לילדה מקסימה בכיתה ג'.
השנה גילינו את נושא ה"חבורות" והאיררכיות החברתיות בכיתה. הבת שלי עוברת כעת חרם חברתי (בינתיים מצד הבנות, הנים בינתיים לא מעורבים חברתית עם הבנות). הבנות קוראות לה "מציקנית" ו"מעצבנת", לא מוכנות לשתף אותה במשחקים. כשהיא מגיעה לכיתה בבוקר - כולן מפנות לה גב, ואני ראיתי את התופעה במה עיניי כשליוויתי אותה יום אחד לכיתה באופן חד פעמי בשל בקשותיה החוזרות ונישנות. אני דוגלת בשיטת "הסתכלות הורה מהצד" כי לדעתי המעורבות של ההורים כשהיא מעבר למקובל עלולה לגרום לבעיות חמורות יותר ולקריאות גנאי כ"מלשינה" ו"תינוקת של אימא". אני חייבת לציין כי הבת שלי יפה מאוד, אוהבת להתגנדר ולשחק במשחקים של הבנות. הרבה בנות היו באות אליה בעבר. המצב התהפך והן מתלוננות עליה להורים שהן לא רוצות אותה בקרבתן.
ניקול ילדה רגישה, אינטלגנטית מאוד שכלית ורגשית. היא מבינה את המצב בצורה בוגרת להפליא ויחד איתה הגענו למסקנה כי זה לא נורא לשחק לבד, ועדיף להיות לבד מאשר עם בנות כאלה. ניקול מאוד דומיננטית, אוהבת לשלוט, וכנראה זה מהווה חלק מבעיה, למרות שכל הבנות היום הן כאלה. מאוד אוהבת חברה, היא לא אוהבת להתבודד אבל היום היה היום הראשון שהיא שיחקה לבד וסיפרה לי על כך בגאווה כי דיברנו על זה הרבה. אני אומרת לה תמיד שבשבילי היא החברה הכי טובה, שאם הייתי בכיתה שלה אז בטח היינו חברות הכי טובות. אגב, הייתה לה חברה הכי טובה עד לפני שבועיים. את החברה הזו שאר הבנות מהחבורה של המקובלות גררו לחבורה שלהן והסיטו אותה נגד ניקול. אני עוברת את זה יחד איתה, אני מבינה שזה כנראה המצב וכנראה זו רק תחילת הדרך. אשמח מאוד לתגובה, אני מרגישה חוסר אונים מוחלט, ואני כבר לא מדברת על ניקול. |
|
| סדנה למבוגרים עם נטייה לאלימות |
נעמה |
09:10 26/09/2009 |
שלום רב,
ברצוני לדעת האם הסדנאות מועברות גם במרכזים בהם גברים עם נטייה לאלימות יכולים לשהות בהם עד סיום הסדנה. במידה ולא, האם יש בידכם מידע בנוגע לקיום מרכז שכזה? |
|
| בעניין דומה |
דני גלעד |
12:34 14/07/2010 |
מה קורה ? :-)
מבקש מידע על גמול השתלמות
איך זה בדיוק עובד? זה טוב רק לעובדי מדינה?
מצאתי אתר שמדבר על זה אבל אני רוצה עוד מידע...
אפשר להשיב לי במייל
4danigilad@gmail.com
תודה
|
קישורים:
גמול התשלמות
המייל שלי
|
|
| תגובה |
מרכז אס או אס אלימות |
17:20 01/11/2009 |
| נשמח אם תיצרו עימנו קשר במייל soscenter@gmail.com |
|
| חרם והתנהגות לא יפה של קבוצה |
שירה |
12:15 24/09/2009 |
שום רב,
יש לי ילד בן 14 לפני מס' חודשים נוצר איזשהו מאבק כוחות וקינאה בינו לבין ילד אחר, ראוי לציין כי הבן שלי אינו המתבדר הטיפוסי - הרבה יותר רגיש ובעל תחומי עיניין לאו דוקא כדורסל ומחשבים.
בצר לו פנה בני אלינו ואנו ניסינו לדבר עם המורה וכן עם הוריו של הילד מה שמאוד הסלים את העניין וניהיה ממש לחרם!
היו ימים קשים מאוד! גם חברים טובים נגררו אחרי אותו ילד חזק וכריזמטי שמקבל גיבוי בבית למעשיו.
בית הספר לא ממש עזר ! אני רוצה לציין שזהו בית ספר דתי הנחשב מהמובילים בארץ...
כל מה שעשו בבית הספר רק נתן לילד השני יותר כוח! באמצע הקיץ החלטנו בשיתוף בנינו לעבור בי"ס יחד עם טיפול פסיכולוגי בכדי לעבוד על דימוי עצמי נמוך וכל מה שקשור היה בשנה הקשה שעברה על הילד, בני היה מהמובילים ומהמנהיגים אם כי תמיד חשב שהוא פחות מוצלח בעיקר בגלל שהוא נמוך לגילו!
היום המצב השתפר במידת מה, בבי"ס החדש לא רע כרגע ויש תהליך קליטה יפה.
יחד עם זאת המצב בבית - בתנועת הנוער ( בני עקיבא) ממש גרוע .
ישנה חבורה של 3 ילדים עם אמות מידה והתנהגות של ביריונים חסרי כל מוסר - קללות הצקות והשפלות למיניהן.
הילדים החזקים האחרים פשוט נגררים ונותנים למצב להמשך, ויש קבוצה נוספת של הדחויים סתם כי לא מתאים לביריונים לשתף אותם.
המדריכים אובדי עצות, ניסו הכל כולל פעולה בנושא.
האם יש לכם עיצה? אולי להדריך את מדריכי הקבוצה? אולי להעביר סדנה לשבט עצמו?
אנא עזרתכם ועצתכם.
תודה וגמר חתימה טובה |
|
| תגובה |
מרכז אס או אס אלימות |
17:22 01/11/2009 |
שלום רב
נשמח אם תיצרו עימנו קשר ל-054-4595612.
קיימת אפשרות לקיום סדנה בקרב המדריכים.
המון בהצלחה! |
|
| הפעילות של sos - גילור. |
... |
15:23 20/09/2009 |
הפעילות שגילור עשתה לנו בכיתה מאוד עזרה לנו לטובה נהינו אכפתיים ואדיבים יותר.
אני רוצה להודות לגילור.
נהננו מאוד בפעילויות. |
|
| תגובה לפעילות של SOS |
גילור זלצר |
18:27 20/09/2009 |
התגובה ריגשה אותי מאוד. שמחתי להנחות את הסדנה בכיתתכם ומקווה שתמשיכו בתהליך השינוי שהתחיל בכיתה ותהפכו אותה למקום שבאמת טוב לכם בו.
שנה טובה מקרב לב ובהצלחה.
גילור.
נ.ב. אם יש לכם שאלות או בקשות בהמשך השנה אתם מוזמנים להפנות אותן אלי דרך טובה או לשלוח לי מייל או בקשה לפורום. |
|
| מבקשת לשתף בחויה של בני ושלי |
נטע |
00:34 14/09/2009 |
| יש לי בן מאוד רגיש ויחסית לבני גילו אינו ספורטאי, שונא אלימות ורוע. כנראה הילדים זיהו את הרגישות כחולשה. היו לו חברים אך כשהיה צריך להציק זה היה לו. לפני כשנתיים חליתי, בני תפס אחריות על אחיו והחליט שהוא מתרכז בלימודים ושלא יקשה עלי. מטבע הדברים, היה יותר עצוב ויותר סגור ואז התחילו ההצקות הגדולות יותר. הוא סיפר לי רק אחרי "שהחלמתי" מה עבר ועובר עליו. חברו "הטוב" שהיה ילד חלש חברתית, פשוט בתקופה הקשה (בעידוד הוריו!) תפס עליו טרמפ וארגן עליו הצקות והתעללויות. בני נותר ללא חבר אחד לרפואה. כשקראו לו להשתתף בצ'טים באינטרנט זה היה כדי להמחיש שאין לו חברים. חששתי שהוא יתאבד. התחלתי לחטט לו באי.סי.קיו, מבלי שידע ושכנעתי אותו ללכת לשיחות. במשך שנה וחצי שילמתי הון כסף לפסיכולוג. ויתרתי על "מותרות" אחרות לכל המשפחה והשתדלתי להיות לצידו. כשהוא רצה לדבר דיברנו. לא ישנתי לילות, בכיתי המון כשלא ראה וכל הזמן הייתי עם אוזן ועין פקוחות. התחלתי לא לחבב ילדים. ראיתי בתוכי בכל ילד זר "אויב" פוטנציאלי. טפו, טפו, עברנו את התקופה הקשה. אני לא מאחלת את זה לאף הורה. אני תמיד בחרדה שתהיה סיטואציה דומה איתו או עם אחיו. העצוב הוא שההורים של החברים, לא היה אפשר לדבר איתם, זה לא הזיז להם. להיפך, הם הרגישו שהילדים שלהם מקובלים יותר וחזקים יותר. מה שאני רוצה לייעץ להורים שנמצאים במצב דומה: מקושי יוצאים ילדים חזקים יותר. הצעתי לו לעבור ביה"ס או כיתה הוא סירב, אך אם היה מבקש הייתי גם עוברת דירה עם כל הקושי. אם אתם במצב דומה, אל תרימו ידיים, אבל גם אל תביישו את הילד יותר. תעקבו בלי שידע ותתנו לו תמיכה מקצועית של איש מקצוע (שכמובן תעדכנו אותו בסיפור כפי שאתם רואים אותו, לא בפני הילד, ומראש) אפילו בעיר אחרת אם הילד מתבייש. אל תרימו ידיים. לא אתם אשמים ולא ילדכם, אלא החברה שלנו שנעשתה נהנתנית יותר, כוחנית יותר ותחרותית יותר. אם ילדכם מספר לכם על ילד "דפוק" שאף אחד לא סובל, דברו איתו ונסו לעורר את רגישותו כלפי אותו ילד. נסו להעביר לילדיכם את התחושות שאותו ילד מרגיש. עוררו אמפתיה. לאף אחד לא מגיע לעבור את זה!!!!!!!! לא שווה לצום ביום כיפור, לא שווה לבקש סליחה אם אנחנו לא מתכוונים. |
|
| בקשה להודות. |
מרכז אס או אס אלימות |
18:23 20/09/2009 |
| לכל משתתפי הפורום שבחרו לשתף בחוויות ותובנות אישיות שלהם אנו מבקשים להודות מקרב לב. |
|
| איך להגיב להצקות של ילדים? |
גליה |
00:33 14/09/2009 |
כילדה חנונית ומחוננת עברתי הצקות בילדות בתוך כיתה שהיום היו קוראים להם ערסים. וכאילו זה לא מספיק אמי לחצה עלי ללא הרף להתחבר עם הילדים שלא התאימו לי ושאם הם מרגיזים אותי שארביץ להם. היא ואחותי לא הפסיקו להעיר לי שאני בודדה ויש לי רגשי נחיתות ועברתי לעג וביקורת וקואליציה גם בבית. כלומר כילדה הייתי במצב שכל העולם היה נגדי. לא היתה לי הפסקה אפילו בבית. הדבר היחידי שעזר לי זה קריאת ספרים ושקיעה בדמיונות. האירועים האלו בילדות הרסו לי בכמה שטחים בחיים אבל בסך הכל יצאתי בסדר.
לא סיפרתי את זה כדי להתוודות אלא כדי לעזור להורים ולילדים שזקוקים לעזרה ואפשר לכתוב לאי מייל שלי כדי לייעץ ולעזור עד כמה שאני יכולה.
באופן כללי הייתי מציעה לא להעביר את זה מתוך תקווה שזה יסתדר אלא לראות את זה כבעיה אמיתית ודחופה שצריך ללכת אתה עד הסוף. לעבור דירה, לעבור יישוב, לעבור בית ספר, לעבור כיתה, להיעזר באח או אחות גדולים שייתנהגו בתקיפות, להיות תקיף כלפי המורים והמנהלים. זאת טראומה שיכולה להרוס חיים שלמים.
עוד משהו שהייתי מציעה להורה, לתת לילד הפגוע הרגשה שהוא זה שמנצח באיזשהו צורה, למשל, שמקנאים בו כי הוא יותר מוצלח, שלהם יש בעיה ולא לו. בשום אופן לא לתת לו את ההרגשה שהוא החלש, שמשהו פגום אצלו, ואפשר לעשות את השגיאה בקלות גם אם יש כוונות טובות.
לא לתת לו הרגשה שזה איום ונורא אם אין לו חברים. הוא יכול למצוא את החברות במשפחה, בחוגים, אפילו בין מבוגרים. הוא יכול להעסיק את עצמו באינטלקט עם עצמו, זה מה שעשיתי, וזה לא יזיק לו, לגלות לו את הסוד הגדול, שהביריונים נפגעים הרבה פעמים אבל הם מעמידים פנים שלא, שזה הכל הצגות, שהם יוצרים קואליציות כי אין להם כוח לבד וכל אחד יכול להמציא עוד. לא לשלוח אותו למטפלים כאילו יש לו בעיה. לתת לו הרגשה שעומדים לצידו וכך הם ימנעו ממנו להתבייש בעצמו. לתת לו הרגשה שהוא בסדר כמו שהוא ולא ילחצו עליו להשתנות.
hanuka22@walla.co.il
|
|
| הלוואי וילדה כמוך הייתה בכיתה של הבת שלי בת ה- 8 |
ולרי |
19:03 06/11/2009 |
שלום לך!
קראת את ההודעה שלך ונמלאתי שמחה שיש ילדים ובייחוד ילדות כמוך, חשבתי שכבר לא נשארו ילדים איכותיים ואינטלגנטיים. אני פניתי לאתר הזה בעקבות מצוקה שבתי בת ה- 8 החלה לעבור השנה (כיתה ג') עם חברותיה. הייתי אומרת מול בנות אחרות מכיתתה, אי אפשר להגדיר אותן כחברות. הבת שלי נראית מצויין, ילדה שאוהבת משחקים רגילים, לא חנונה לגמרי, אוךם מאוד מנומסת ואינטלגנטית וככל הנראה זה מפריע לה בהתמודדות מול הבנות. גם בתי יודעת לדחוף מרפקים, אולם איננה שונה בזה מאחרות, ומשום מה כל הבנות החלו לעשות חרם עליה וניקול (שמה של הבת שלי) חוזרת הבייתה עצובה. אני מעבירה המון שיחות איתה, מסבירה לה שהבעיה היא אצלן ולא אצלה ושיש לה חברה הכי טובה בבית, שזה לא נורא - אני תמיד אהיה כאן לצידה. אני מדברת עם המורה שלה ועם פסיכולוגיתש ל ביה"ס, אבל לצערי אני חוששת שזה עלול רק להחמיר את המצב, זה רק ילכד את הבנות עוד יותר. ניקול מתלוננת למורות על היחס המשפיל של הבנות והן אימצו לה כבר שם גנאי" מלשינה", אבל מה היא יכולה לעשות המסכנה כשהיא נמצאת לבד מול כולם, חסרת אונים... מאוד אשמח אם תוכלי לענות לי. כל זה חדש לי ואני אובדת עצות בשלב זה, בתקווה שאוכל לפתור את הבעיה, למרות שנראה לי שזו רק ההתחלה. אני עצמי סבלתי מחרם בא והולך מחברותיי לכיתה ולחצר הבית.
בהערכה אלייך,
ולרי (אימא של ניקול המקסימה) |
|
| הצקה לילדה בת קצת ארוך8.6 |
גלית |
11:19 12/09/2009 |
נכנסתי לאתר במקרה, והנה נראה שתוכלו לעזור לי..
בתי לומדת בכתה ג' וילד אחד מציק לה ונטפל אליה כבר מהגן. הילד מציק ומפריע גם למורות וכל ילדי הכיתה מפחדים ממנו. ההורים לא משתפים פעולה בטיפול בו.
המצב החמיר מבחינת בתי כאשר הוא מנצל את הידע שלו על חולשותיה ומתעלל בה ( שם לה עכביש על הראש, דוחף, מקלל, מונע מחברים ללהתקרב אליה, חרם?!) בסוף שנה"ל התערבנו בכעס כבר, אחרי שלא עזר דבר מבחינת המערכת. היה נראה שדברים משתנים, הוא כנראה מטופל בדרך זו או אחרת. הילדה שלי מפחדת לבוא לכיתה, אומרת שהוא גורם לכולם ליהיות נגדה, עוקב אחריה. מוצא אותה כשעיר לעזאזל בכל דבר. כשהילדה חזרה הביתה עם הלחץ ( השפיע לה על שינה, אוכל, חרדות וסיוטים ) נפגשנו עם יועצת ביה"ס שאמרה למזער את סיפורי הילדה . אני מרגישה שזו טעות! המצב הוא שחיזקנו את הילדה מאד בחודשיים של החופשה והיא גם אומרת כך, אבל מולו היא מתפרקת. נתנו עוד הזדמנות אחרונה מבחינת הבית ספר, לפני שנפנה לפיקוח משרד החינוך. מה עושים עוד שלא עשינו??? שמעתי על תוכנית שהרוב הדומם והמפחד עומד סביב הקורבן ומגן עליו כשהבריון מתקרב. אפשר לקבל הסבר על הנושא?
מצטערת על האורך, אך זקוקה לעזרתכם. |
|
| תגובה להצקה לילדה |
מרכז אס או אס אלימות |
21:14 14/09/2009 |
אימא יקרה
ראשית אנו רוצים לחזק אותך ואת רצונך לחזק את ילדתך.
הדבר חשוב ומשמעותי, אך כנראה שכאשר עליה להתמודד עם הילד המציקן היא נאלמת ונעלמת. זוהי תגובה נפוצה למדי. נסי לא לגרום לה לחוש אשמה על כך.
אנחנו מחזקים את תחושתך כי יש לפעול במישור הכיתתי ולא רק לטפל בילד המציק ובילדתך. עבודה רגשית כיתתית לבנייתו של אקלים אמפתי ונוח היא הכלי החשוב והמשמעותי ביותר להתמודדות עם סוגית ההצקות. אקלים שכזה יעודד את ילדתך לומר כיצד היא חשה בכיתה, מה היא מרגישה כלפי הילד המציקן וכלפי יתר התלמידים לאור העובדה שאף אחד מהם לא פוצה פה ומונע ממנו לפגוע בה.
עבודה כיתתית תאפשר גם לרוב הדומם לשתף בחששות של ילדים שונים מלהתערב ולהסתבך, במחירים שהכיתה משלמת כתוצאה מהשתיקה, והאווירה הקיימת כיום בכיתה כתוצאה מההצקות.
אנו מזמינים אותך או את מחנכת הכיתה ליצור עימנו קשר לכתובת soscenter@gmail.com או לטלפון 054-4595612
על מנת לסייע לכם יותר בנושא.
המון בהצלחה.
|
|
| תודה רבה אנה...... |
כרמל |
20:10 11/09/2009 |
אנה, תודה רבה שהעברת את הסדנה אצלנו בכיתה.
נהניתי מאוד ולמדתי המון על עצמי ועל חבריי לכיתה....
תודה רבה כרמל בגוונים |
|
| לכרמל |
אנה- אס או אס |
23:11 13/09/2009 |
כרמל המקסימה,
אני מאוד שמחה לשמוע שנהנת מהסדנא והיא תרמה לך ברמה האישית והחברתית.
כולי תקווה שהכלים שהועברו בסדנא יעזרו לך ולכיתתך לעצב מקום בטוח וכייפי ללמוד בו, דרך אגב אנשים בעלי כושר מנהיגות כמו שראיתי אצלך יכולים להוביל לכך...
הרבה הצלחה!
ותרגישי חופשי להעזר בי |
|
| חרם ובידוד חברתי |
ma |
15:08 10/09/2009 |
| הבת שלי עוד מעד יימלאו לה 14 שנים (כיתה ט'). הבת שלי נקלטה לביה"ס בכיתה ה'. בכניסתה לכיתה ה' החברה בכיתה הייתה מגובשת נאמר לי מפני שביה"ס מתחיל מכיתת גן וממשיך עד לסיום התיכון. (עלי לציין שביתי נראית טוב ואפילו טוב מאוד) היה לביתי מאוד קשה להיכנס לקבוצה ולמרות זאת היא הצליחה פה ושם לשרוד כמובן בשיתוף עם מורה מקסימה שליוותה אותה. אמנם הקשרים החברתים לא היו "בשמים" אבל אפשר היה לשרוד. מאז כניסתה לכיתה ז' התחילו בעיות חברתיות קשות לביתי. הצקות, עלבונות וגרירתה למריבות. היו הרבה ימים קשים. הזמינו אותה רק לחלק מהאירועים החברתיים והיא דיברה איתי על כמה שקשה לה עם זה. פניתי למורה ואמרתי לה שיש בעיה שלבת שלי קשה עם החברה בכיתה והיא אמרה לי שהילדים לא רוצים בקירבתה ושאלתי למה והיא אמרה שהיא מציקנית. אמרתי לה שתטפל בדחיפות בנושא. כמובן שהמורה לא עשתה שום ניסיון בעזרה לביתי, יותר מזה ביתי היתה "שעיר לעזאזל" של המורה. ביתי חוותה גם מהמורה פגיעות בנוכחות כיתה שלמה. לדעתי המורה עזרה לחברה המובילה בכיתה להוריד את ביתי כמה שיותר למטה. בזמן שהיתה בכיתה ח' לא היה לה קל בכלל. לא רצתה ללכת לבית הספר מתירוצים כאלה ואחרים, התעוררה מאוחר ובקושי תיפקדה. היתה תקופה שעלתה על שבועיים שביתי לא הייתה בביה"ס ואף אחד לא שאל לשלומה. כך גם בחופש הגדול אף אחד מהתלמידי/ות לא התקשר והיא לא השתתפה בשום אירוע חברתי. עלי לציין שהיום ביתי לא התחילה את שנת הלימודים והיא נמצאת בבית. מה לעשות???. הלב כואב ודואב. אודה על עצותיכם. תודה ושנה טובה. |
|
| סדנאות לתלמידים |
רחל |
23:47 06/09/2009 |
לאחר שנכבשתי בקסמו,בהגיון,בכישוריו לדבר אל ילדים "בגובה העיניים., של יוני צ'ונה, אני מעוניינת לדעת אם יש סדנאות או קורסים בסגנון "כישורים חברתיים" לילדים.
אם יש אשמח לקבל פרטים |
|
| תשובה לסדנאות לילדים |
מרכז אס או אס אלימות |
16:09 08/09/2009 |
תודה על פנייתך. נשמח מאוד לתת לך פרטים נוספים. אנא שילחי לכתובת soscenter@gmail.com
פרטים ליצירת קשר (כתובת מייל או מספר טלפון)
נשתמע. שתהיה לכולנו שנה טובה יותר.
מרכז אס או אס אלימות. |
|
