חדש! מתמודדים עם אלימות - כלים מעשיים לדיון ולפעולה מבית האקדמיה לאלימות, פיליגסט, במדינת נורדריין ווסטפלן, גרמניה הספר מתאר את שיטת "עוצמה ללא אלימות" שמטרתה הכשרת תלמידים ומתן כלים לקבלת האחריות על המאבק באלימות באופן עצמאי.
הספר מיועד לעוסקים בחינוך בבתי הספר היסודיים, חטיבה ותיכונים - מנהלים, מורים, יועצים, עובדים סוציאלים, מדריכי נוער ועוד - המבקשים להכיר את שיטת "עוצמה ללא אלימות", בין אם כהכנה לסדנה ובין אם לאחריה, כדי להטמיע ולהעמיק את השפעתה בקרב הקבוצה לאורך זמן.
ניתן להזמין על ידי משלוח בקשה עם צ'ק לכתובת רחוב חיים תורן 9/8 פסגת זאב, ירושלים 97823 .
חדש! הסמכות החדשה - במשפחה, בבית הספר, בקהילה מאת: פרופ' חיים עומר בהוצאת: הוצאת מודן 2008
כולם יודעים שהסמכות היום אינה כמו שהייתה פעם. הורים, מורים, מנהיגים - כולם סובלים מן ההתערערות של מעמדם, שבעבר היה מובן מאליו. המבנה החברתי והאידיאלים שלנו לגבי חינוך ילדים השתנו ללא הכר. איננו רוצים עוד הורים או מורים "עם דיסטנס", איננו מוכנים עוד לשימוש באמצעים כוחניים ואיננו רוצים סמכות שפירושה ציות אוטומטי ושתפגע בהתפתחות האוטונומיה של הילד. מצד שני, הובהר מעל לכל ספק שהחלום לגדל ילדים ללא סמכות וללא גבולות נכשל כישלון חרוץ. התמונה החברתית והמחקר השיטתי מראים שילדים שגדלו באווירה של היעדר סמכות וגבולות מתקשים בשליטה עצמית, נושרים ממסגרות, מגלים רמות גבוהות יותר של התנהגויות אלימות והרסניות, נחשפים הרבה יותר לסיכונים, ובנוסף על כל אלה סובלים מדימוי עצמי נמוך במיוחד. ספר זה מציג תפיסה של "סמכות חדשה" המתאימה לדורנו. הורים ומורים שבפניהם מוצגים העקרונות ותוכניות הפעולה המתוארים בספר זה מגיבים באומרם: "אנו זקוקים לכך!" "אנו רוצים בכך!" ו"אנו מסוגלים לכך!" הד משולש זה מראה, שעקרונות הסמכות החדשה נותנים תשובה לדילמות חינוכיות, ערכיות וחברתיות המעסיקות כל הורה וכל מורה.
פרק לדוגמא בו מתאר פרופ' עומר בין השאר את עבודתו של מרכז SOS ניתן לקרוא בקישור המצורף.
המאבק באלימות ילדים
מאת:פרופ' חיים עומר
בהוצאת: הוצאת מודן 2002
ריבוי הערכים והדעות בחברה המודרנית הופך אותה חסרת אונים מול התנהגויות מסוכנות, הרסניות ואלימות של ילדים ונוער. בלבול וסתירות פנימיות בין עמדות שני ההורים, או אף בעמדותיו השונות של אותו הורה עצמו, מביאים למבוכה ולשיתוק. אנשי המקצוע אינם מאוחדים בדעותיהם יותר מההורים, וזאת בתקופה שבה תופעות הסיכון העצמי והאלימות בקרב ילדים ונוער מתעצמות בקצב מסחרר.
חיים עומר מראה את הדרך לצאת מן המבוך: תורת ההתנגדות הלא - אלימה. בעזרת תורה זו ניתן ליצור מכנה משותף וחזית אחידה בין הורים, מחנכים ומטפלים, במקום שבו שלט קודם לכן תוהו - ובוהו של רעות מנוגדות והאשמות הדדיות. הורים ומחנכים בעלי גישה "קשה" מסתכנים בהסלמה, שכן הילד מגיב אף הוא בתגובות קשות מצדו. גם הגישה הדוגלת בסובלנות ובשכנוע הגיוני, מביאה לעתים קרובות להסלמה, משום שהיא עשויה להיתפס כסימן לכניעה מצד המבוגרים. תורת ההתנגדות הלא אלימה מאפשרת התמודדות יעילה עם בעיית ההסלמה במקום שבו רוב הגישות האחרות נכשלות, ומבטיחה להורים ולמורים כאחד את היכולת להחזיר לעצמם את נוכחותם ואת סמכותם.
פרופ' חיים עומר, מרצה בכיר בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל - אביב, פיתח בספרו הקודם, "שיקום הסמכות ההורית" בהוצאת מודן, את מושג "הנוכחות ההורית". בספר זה הוא מעגן את המושג בתורת ההתנגדות הלא - אלימה, ובדרך זו מקנה לו בסיס ערכי ועוצמה מעשית רחבים הרבה יותר.
שיקום הסמכות ההורית
מאת: פרופ' חיים עומר
בהוצאת: הוצאת מודן 2000
הורים רבים מרגישים חסרי אונים מול ילדיהם "המתחצפים" ומול תופעות של אלימות מילולית ופיסית, איומים, סחיטות, השתלטות על הבית, נשירה ממסגרות, התקפי זעם, סמים, גניבות עבריינות ועוד. אומנם, חלק מהתופעות מחריפות בגיל ההתבגרות אך אין ספק שבשנים האחרונות רמת התוקפנות בארץ עלתה לאין ערוך. אין הורה בחברתנו, היום, שיכול לומר לעצמו: "אצלי בבית זה לא יכול לקרות", כולנו חשופים ברמה זו או אחרת לתופעות שתוארו.
שיקום הסמכות ההורית מציע דרך בונה, בלתי אלימה וערכית להתמודדות תקיפה וסמכותית עם הבעיות. הורים המפעילים את העקונות האלה יוכלו לא רק לשקם את סמכותם, לאל גם להגדיל את נוכחותם ההורית והאנושית בביתם ובמשפחתם.
קופסת הפתקים של המורה חוה
מאת:חוה מוסקוביץ'
קופסת הפתקים הוכנה בידי התלמידים מקופסת נעליים. את הקופסה הם עטפו בנייר עטיפה מהודר וחרצו חריץ בראשה, על מנת לשלשל לתוכה את פתקיהם. את הקופסה כינו: "קופסת הפתקים של המורה חוה". קופסה זו נתנה מענה לכל אותם תלמידים אשר רצו לפנות למורתם בכל עניין שעלה על דעתם ועל סדר יומם. ספר שירים זה מבוסס על אותם פתקים קטנים שכתבו התלמידים למורתם ובו מתוארים חוויותיהם, בעיותיהם, רגשותיהם והווי חייהם בבית הספר היסודי. חווית קריאה מהנה לכל קורא אשר בוודאי יראה בשירים (או בחלקם) כאילו נכתבו עליו ובעבורו.
בתי ספר לא טיפוסיים מבחינת רמת האלימות שבהם
מאת:ר.א. אסטור, ר. בנבנישתי
בהוצאת:בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית בירושלים. תשס"ה 2005
הספרות העיונית והמחקרית מצביעה על קשר חזק בין הסביבה וההקשר שבית-הספר ממוקם בו, לבין רמות האלימות בבית-הספר הזה. במחקר זה התברר שיש בתי-ספר, שרמות אלימות בהם חורגות מהצפוי בסביבה בה הם ממוקמים בה, ומהמאפיינים של אוכלוסיית התלמידים וההורים. מחקר זה איתר בתי-ספר שהם 'לא טיפוסיים', כלומר – שרמות האלימות שבהם גבוהות, או נמוכות, במידה ניכרת מן הצפוי על סמך מאפייני הסביבה.
למחקר היו שתי מטרות מרכזיות השלובות זו בזו:
א. הניסיון ל'תרגם' את המספרים שהתקבלו מהמחקרים הכמותיים להתנהגויות נצפות בתחומים העיקריים של מאפייני האלימות בבית הספר, אקלים בית הספר ודרכי ההתמודדות עםאלימות בבית הספר.
ב. לזהות את ההבדלים בין בתי-הספר השונים זה מזה ברמות האלימות שלהם, כדי לגלות את הגורמים להפחתת האלימות בבתי-הספר.
החוקרים חקרו תשעה בתי-ספר מסוגים שונים: יהודיים וערביים, חילוניים ודתיים, יסודיים, חטיבות ביניים וחטיבות עליונות. חלק מהם נבחרו למחקר בזכות רמות אלימות נמוכות מן המצופה, וחלק מהם נבחרו בגלל רמות אלימות גבוהות מן המצופה.
בהוצאת: בית הספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית בירושלים. תשס"ו, 2006
המחקר מביא ממצאים מפורטים ומייצגים על האלימות במערכת החינוך מזוויות הראייה של התלמידים, המנהלים והמחנכים. יתרה מזו, הוא מהווה המשך למחקרים שערכנו בשיטות דומות בשנים תשנ"ט ותשס"ב. המחקר הוא חלק מהניסיון המתמשך לערוך ניטור של רמת האלימות במערכת החינוך. יש בו משוב למערכת על המצב בתחום זה, תוך מתן מקום להשוואה בין התמונה המצטיירת בסקר הנוכחי לזאת שנתגלתה בסקרים הקודמים.
המחקר הנוכחי הוא חלק ממהלך מתוכנן לניטור רמות האלימות במערכת החינוך לאורך זמן. הוא נערך בעקבות מחקרים דומים שנערכו בשנים תשנ"ט ותשס"ב. בדקנו בו היבטים שונים של אלימות בין תלמידים וכן אלימות של צוות בית הספר כלפי התלמידים, מזוויות הראייה של תלמידים, מחנכים ומנהלים במדגם גדול מאוד ומייצג של כל בתי הספר במסגרות החינוך הרשמי המוכר במדינת ישראל.
התמונה המתקבלת מהמחקר היא קשה. כמעט כל התלמידים נחשפו לאלימות מילולית בחודש האחרון, כמחצית היו קורבנות לאלימות מתונה, ואחד מכל חמישה מדווח שהיה קורבן לאירוע אלימות קשה. גם תלמידים שלא היו קורבנות ישירים לאלימות נפגעים ממה שמתרחש בבית הספר. קרוב למחצית מהתלמידים חושבים שיש אוירה אלימה בבית הספר ויותר מרבע חשים חוסר ביטחון בבית הספר, ושיעור דומה חשים חוסר שייכות לבית הספר. כמו כן, מעל ל-15% מהמחנכים דיווחו שבחודש האחרון תלמיד קלל, לעג, או ניסה להשפיל ולהעליב אותם, ואחד מכל חמישה מחנכים חש לפחות מידה מועטה של דאגה לביטחונו האישי בבית הספר. להערכתנו, אלו ממצאים המצביעים על בעיות בולטות בכל האמור באקלים של בתי הספר במערכת החינוך בישראל.
ספר חשוב זה נכתב בידי אינטלקטואל צרפתי שמשיב לשאלות בנותיו. הפתרון שטמון בתשובות הוא אוניברסאלי ונוגע לכל בני-האדם. במיוחד לנו בישראל. סכנה גדולה טמונה באלימות. לא די שהיא שוללת את האחר, יש לה נטייה מגונה להנציח את עצמה אצל התוקפן וגם אצל הקורבן. כשאדם סובל מאלימות או מאי צדק משווע, עומדות לפניו שתי אפשרויות: לנקום תוך שימוש באותה אלימות שממנה נפגע, או להתגבר על הכאב וההשפלה באמצעות יצירת אמון חדש בעצמו ובזולת. מחבר הספר, ז`אק סמלן, הוא היסטוריון ידוע שהקדיש את מרבית חייו לחקר האלימות ואי-האלימות. לספר נוסף פתח דבר מאת דניאל בן-סימון.
התנגדות לא אלימה
מאת: ג'ון שרפ
בהוצאת:הוצאת מפרש, 1984
ממחאות הפלבאים ברומא העתיקה, ועדלמאבק לזכויות האזרח בארצות-הברית - שורה ארוכה, שלא נחקרה עד כה, שלניצחונות הפעולה הלא-אלימה, טכניקה שאינה הורסת ואינה הורגת, אבל מגיעהלהישגים אדירים ויתרונותיה לטווח הארוך רבים אף מאלו של המאבק האלים.
